13 ביולי 2010

סבל כה עמוק

לחצו פליי, עצמו עיניים.



הו, אלי, צרתי כה רעה
איש אינו מבין את צרתי, רק האל


ירדתי מהגבעה, ביום ההוא
כה שמחתי ביום ההוא


חזרתי לחדר, הזמן כה קצר
ובמיטה אז ראיתי, שכב אחי, מת.



הו, אלי, צרתי כה רעה



לשיר קוראים natural blues.

שיר בלוז ישן, משנות הארבעים של המאה העשרים, כאב כל כך גדול, מושר בקול חודר, וצבוע בצבעים המודרנים של מובי, שהאמת קשה לי להגדיר את סיגנונו. יש המכנים זאת אמביינט, או צ'ילאאוט. אני אוהב יותר את המושג צביעה, כאשר החומרים שלו הם מוזיקה מכל התקופות, משולבת בכלים מודרנים, וביחד נוצר ערבוב מיוחד כל כך. לעצום את העיניים ולהנות.
 
השיר הופיע באלבום play, שהופיע ב 1999, והיה האלבום שפירסם את האמן הזה בכל העולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה