האניהאני הם צמד מארה"ב שעושה מוזיקה נעימה. היא זמרת וכנרית, הוא גיטריסט ומקישן, וביחד יש להם סגנון קצת פופי, קצת קאנטרי, קצת אמריקאי, אבל סה"כ נחמד. אני אוהב את הקול של הזמרת.
זה שיר נחמד שלהם, שנקרא black crows. מי ששם את השיר ביוטיוב נורא אוהב את סוייר מלוסט, אז למי שמתגעגע יש גם את סוייר.
אני לא יודע אם כותבים עוד שירים כאלה. המילים הם של יענקלה רוטבליט. כל מילה מאין באה? איך כל כך הרבה מילים יפות מצטרפות לשיר אחד? צף על קרן סהר
בוא אלי יפה עיניים
בנשימת תינוק רכה
קרן יער רחוקה שרה
והלחן הוא של יהודית רביץ, איך מתנגנות המילים האלה פתאום? והעיבוד (חתומים עליו שמות רבים, כיאה לשיר מופלא (אילן מוכיח, דוד קריבושי, טומי פרידמן, ויהודית רביץ עצמה), איך הוא מצטרף?, שימו לב לקראת ספינות החלל (ספינות חלל!).
בוא יפה עיניים
בספינות חלל
ובריח גוף
כעין חשמל
ונוגה
והשיר חוזר, כפזמון, מההתחלה, עם קטע מיתרים קצר ומצמרר.
כל השיר הזה מצמרר. קחו את ההצעה של היוטיוב, ולחצו על ריפליי, כמה פעמים, כדאי.
בשנות השלושים, מספר אמן הג'אז נאט אדרלי, כשהיה ילד, הוא היה נוהג להסתכל בקבוצה של אסירים שהיו עובדים מול ביתו, ושרים תוך כדי העבודה. אחד היה שר משפט בטון אחד, והאחרים היו עונים לו בטון נמוך. הדבר הזה ריתק אותו, הוא לא ידע שהם אסירים, הוא חש שהם שרים אליו.
ב 1960 כתב נאט אדרלי את הקטע "work song" בהשראת אותה קבוצת אסירים.
החצוצרה של נאט אדרלי נותנת את הטון הראשון, והמיתרים עונים לו בטון הנמוך. והכל נארג למנגינה מעניינת השובה את האוזן.
זמן קצר לאחר מכן הקטע קיבל גם את המילים של אוסקר בראון ג'וניור, שהיה גם שותף ליצירה המקורית.
כן אני ביצעתי פשע
הפשע להיות רעב ועני
שדדתי חנות, ונתפסתי
ועכשיו, החזק חזק את האבן
כנראה זה מה שצריך היה להיות
זה הביצוע של אוסקר בראון ג'וניור, אבל מי שהפכה מזוהה יותר עם השיר היא נינה סימון, שהקליטה את השיר ואהבה לשיר אותו בהופעות שלה.
ואני, האמת, אני אוהב את איך שנטלי מרצ'נט שרה את השיר. זאת הגירסה ששמתי לכם בהתחלה, וזה הקונטקסט ההיסטורי.
1976, אולפן הקלטות אי שם בארצות הברית. ברוס ספרינגסטין והלהקה שלו עובדים על שיר חדש לאלבום. המנגינה כבר די מגובשת, הפזמון די ברור, הבתים ככה ככה. משהו מתחיל להתבשל.
אני עובד קשה כל היום חכי לי, כי הלילה יהיה שלנו כי הלילה שייך לאוהבים
סקיצות מתחילות להתבשל
באולפן הקלטות ליד עובדים פאטי סמית' ולהקתה. הטכנאי שעובד במקביל בשני האולפנים מציע לספרינגסטין לתת את השיר לסמית'. סמית' לא מסרבת, ובלילה אחד כותבת את המילים לבתים. המילים שלה מדברים על הצורך באהבה, על התשוקה, והגעגוע.
אם יש בי איזה ספק כשאני לבד האהבה היא צלצול הטלפון האהבה היא מלאך הנראה כתשוקה
וזה נשמע ככה:
השיר הופיע באלבום easter של סמית' ב 1978, והצליח מהר מאוד בכל העולם. הקול המיוחד של פטי סמית', המילים, והמוזיקה, הפכו את השיר לאחד משיריה המוכרים ביותר, אם לא המוכר מכולם.
ספרינגסטין עצמו לא הוציא את השיר, אך המשיך לשיר אותו בהופעות בגירסה שלו. השיר יצא לבסוף ב"חמישיה" של ספרינגסטין שאיגדה שירים מהופעותיו בין 1975-85.
ואלה גירסאות הופעה נוספות
איזו גירסה כובשת אתכם יותר - של היוצר או של המעבדת?
פרינס שונא את מה שהאינטרנט עשה לרווחי האמנים, אני חושב שהוא טועה.
בכל מקרה אם הוא יעלה על זה שהשיר הזה באינטרנט הוא יוריד אותו, אז מהר לחצו פליי לשיר רומיאו ויוליה מודרני, מתוך האלבום parade, שהוא פסקול מאוד מוצלח למלודרמה מוצלחת פחות שהוא ניסה לעשות.
אני אוהב את הסקסופון, ואת הקצב השחור לבן הזה. ומה הוא אומר שם בדיוק? נכון:
ה EP שאני עומד להשמיע לכם הוא ידיד טוב. הוא מלווה אותי כבר תקופה ארוכה. אני לא יודע בדיוק מה, אך יש בו ביטוי למשהו שהוא גם אני. הוא נמצא תמיד באחד התיקים שלי, והוא הראשון שעבר לפורמט דיגיטלי כשקניתי את האייפוד שלי.
ה EP הזה הוא לוויין שנשלח מהאלבום השלישי של טורי אמוס, boys for pele, שיצא ב 1996, אבל הוא נפלא בפני עצמו, והוא כולל בתוכו את השירים הנפלאים, אם לא הנפלאים ביותר של טורי ששמעתי אי פעם.
השיר הראשון הוא hey jupiter בגירסה המכונה "גירסת דקוטה". היי ג'ופיטר הוא אחד מהשירים שאני יותר אוהב. שיר געגועים עצוב לאהבה. עדין וכואב. טורי אוהבת להשתמש בסמלים ומטאפורות בשירים שלה, וכאן זה יופיטר, וגם הלב שלה.
אם הלב שלי כה רטוב אוח, המגפיים שלך ישאירו לכלוך.
לאחר מכן מגיעים שירים ששרה בסיבוב ההופעות שקידם את האלבום.
השיר השני הוא sugar. לא הכרתי את השיר הזה לפני שקניתי את הדיסק. במקור הוא מקושט בתופים ובקצת רעש. כאן המלודיה של הפסנתר של טורי עושה לו חסד. שוגר הוא סינגל שלה שיצא ב 1992. שוב אהבה, סוכר, וכאב. ובסוף השיר מופיעה התוספת אותה היא שרה רק בהופעות.
בחור מתוק, אם הם יבינו אותך, תגיד לי, מה נראה לך שהם יעשו?
השלישי הוא honey. שיר שבמקור נכתב לאלבום השני של טורי. טורי עצמה אומרת כאן, שהוא השיר האהוב עליה מתוכו, למרות שלא הופיע בו. honey הוא גם אחד השירים האהובים עלי, ובגללו בכלל קניתי את הדיסק. הפעם דימויי קאונטרי וקאובוייז, עם מוזיקת דרכים מעניינת.
קאובוייז יודעים, שקאוגירלז רוכבות בצד האינדיאני.....
השיר הרביעי הוא professional widow, אשר בניגוד לגירסת ההקלטה, מושר כאן באופן חושפני במיוחד, בלב קרוע, בזעקה אמיתית. הוא מציף את הקרעים הכי שורפים, את העבר הכי כואב, ואת השאלות הכי נוקבות, שנבעו מהיחסים שלה עם הוריה, אשר השליכו גם על חייה הלאה. והשאלה מהדהדת בחלל:
מהי אהבה?
השיר החמישי, המסיים את הדיסק הוא somewhere over the rainbow. טורי אוהבת לשיר גירסאות שלה לשירים של אחרים. וכאן, לאור המורכבויות והכאב שבשירים הקודמים, באמת נחוצה איזו תקוה לארץ המובטחת מעבר לקשת.
שיר שנכתב בהשראת הנאום המפורסם של מרטין לותר קינג שנישא בוושינגטון ב 1963.
השיר נכתב על ידי יחיאל מוהר ומשה וילנסקי, ובמקור שרו אותו דורית ראובני ויהורם גאון. לא מצאתי מקור טוב, אז הנה רימייק שעשה יותר מאוחר יהורם גאון לשיר, קצת מצועצע, אבל למען ההיסטוריה צריך.
יחד עם זה, בחיפושיי אחרי המקור ראיתי את הקאבר הזה של נמרוד לב לשיר, שהוא יפה מאוד בעיניי, נותן כבוד למילים, וצובע אותו באופן חלומי ומותאם להיום.
למרות שהשיר מושמע מאוד בכל המדיות, הוא לא מפסיק לרגש, אפילו בפעם האלף.
המנגינה השקטה, המסתורית, המושכת, והשורה החוזרת, כמו מנטרה, אך לא מונוטונית, אלא בכל פעם בניואנס אחר, בכל פעם כיוון שונה, המסקרנת את השומע, מרתקת אותו, וניטעת בתוכו, עמוק , בפנים, נכון.
טורי אמוס באה אצלי לפי תקופות. בהתחלה הבנתי מה היא שרה והבנתי אותה, אחר כך הבנתי מה היא שרה אבל הפסקתי להבין אותה, ואחר כך הפסקתי להבין גם את מה שהיא שרה וגם אותה.
עכשיו לפעמים זה ככה ולפעמים זה ככה.
השיר הזה הוא שיר שניתן להבין אותה בו לא רע, וגם להבין את מה שהיא שרה. או שמא? זה שיר על נישואין, עם התייחסות לרצח קנדי.
איה כורם היא אמנית נפלאה בעיניי, כתיבתה רגישה וחכמה, והקול שלה, איך אתאר אותו? אני אוהב להקשיב לקול שלה, אני שומע במילים שלה פעמונים. הקול שלה יודע יודע להגיע לעומק, ולפגוש אותך במקום הנכון בתוך הלב.
איה כורם הוציאה עד כה שני אלבומים, והשלישי יצא בקרוב. בנוסף לכך איה כתבה שירים למספר לא קטן של אמנים, והשתתפה בפרוייקטים מוזיקליים שונים ומגוונים.
ויחד עם כל אלה, איה כורם היא האמנית הישראלית עם הנוכחות הרבה ביותר ברשת. יש לה טוויטר, מייספייס, פייסבוק, אתר אינטרנט, ובלוג, שבו היא משתפת את הקהל בתהליכי היצירה שלה, הכתיבה, השירה, מלאכת המוזיקה, ומלאכת האלבום. וכל זאת בצורה מרתקת כל כך. רואים שהיא אוהבת לכתוב, ורואים שהיא יודעת לכתוב.
אני רוצה להשמיע כאן שיר שלא היא כתבה, שירים שלה אשמיע בעתיד הקרוב, אלא קאבר שהוציאה לאחרונה לשיר "עד" של אהוד מנור וסשה ארגוב. השיר יצא במסגרת פרוייקט קאברים של זמרים שונים לשירים של סשה ארגוב.
שתי יוצרות ייחודיות ועוצמתיות כל כך, חוברות להן יחדיו משני צידי הזמן.
לאה גולדברג כותבת על עצמה, ילדה קטנה שעוזבת את בית אימה, בעקבות שירת הנחל, אבל מתברר ששירת הנחל היא לא פשוטה.
לא פשוטה בכלל.
ואפרת בן צור מספרת לנו את הסיפור. בשירתה הייחודית, המצמררת והמרגשת, החודרת ישר אל הלב, היא גורמת לנו להבין את הילדה, להזדהות עם כאבה, וממש להקשיב לה. ולרצות לשמוע את השיר שוב ושוב.
אל.איי היתה גדולה עליו כוכב גדול הוא לא יהיה אז הוא חוזר למקום שלו, הפשוט ואני - אני אהיה איתו ברכבת הלילה לג'ורג'יה כי אני מעדיפה להיות איתו בעולם מאשר בלעדיו בעולמי
איזה יופי
השיר הושר במקור על ידי סיסי יוסטון (אמא של), ומאוחר יותר ב 1973 זכה לביצוע המופלא, לדעתי, של גלאדיס נייט והפיפס.
אני מאוד אוהב את מילות האהבה, וכמובן את קצב הסול, ובמיוחד את הדיאלוג המיוחד עם זמרי הליווי שממש עושה חשק לעמוד על הבמה מאחוריה ולענות לה:
"טו מאץ' פור דה מאן הי קוד נוט מייק איט"
או: "איי נואו יו וויל"
וכמובן, את רעש הרכבת הנוסעת לג'ורג'יה: "וו הו הו הו!!"
נכון כיף?
השיר גם זכה לביצוע יפה של האינדיגו גירלז, הרכב שאני אוהב מאוד, וגם כאן יש את הדיאלוג היפה הזה זמרת-מקהלה.
