25 באפריל 2011

the blaze across my nightgown

השיר הזה בעצם פתח את הקריירה המוזיקלית של קריסטין הרש, ולמרות ששיר זה עד היום הוא שהצליח מכולם, עדין מומלץ לשמוע את המוזיקה שהיא יצרה מאז, וממשיכה ליצור.

שיר מוכר מאוד של געגועים, לאהבה שמתה. בעצבות ובאפלה, הגעגוע גובר, אז מתקשרים.
ועונה הרוח, בתא הקולי אולי, או בנפש.

והרוח עוברת דרך קו הטלפון, אל החלומות, אל הגעגוע.

וכמובן קולו של מייקל סטייפ שאין לטעות בו.

תהנו,





איפה יותר חם לך בלילה?

שירלי קונס הוציאה אלבום EP ממש ממש עכשיו והוא נפלא והיא נפלאה.

מוזיקה מורכבת ועשירה שיוצאת ישר מהבטן ונכנסת ישר אל הלב, וקול שמיד תופס את תשומת ליבך עם אינטונציות שלא נותן לך להתעלם מהן.

זה השיר שאני הכי אוהב ב EP, אז תהנו גם אתם,


23 באפריל 2011

happy ever after

וזה שיר חמוד משנת 1988 של ג'וליה פורדהאם. שקט ונעים, מערבי ואפריקאי, עצוב ושמח,

ומבטא את הכמיהה האנושית שמצאה את דרכה לכל סיפורי האגדות,

להיות מאושרים לנצח.

תהנו,

20 באפריל 2011

being alone

שיר מורכב ועצוב של REM, קצת קשה לפיענוח, אך אין ספק שמדובר כאן במשולש יחסים כזה או אחר. או שמא נאמר משולש של בדידות.

הבדידות נעטפת כאן בלשון חלקה, במילים גבוהות, ובביטויי אהבה, אך בסופו של דבר לא ניתן להחביא אותה, גם לא במנגינה היפה והאקוסטית, וכולם דוברים אותה.

שיר מופלא. תהנו,


17 באפריל 2011

please say

המנגינה תמיד הזכירה לי תרועה של אבירים, מנגינה שהיו משמיעים בחצרות מלכים, במין ריקוד, שאולי הוא החן. שממנו נופלים.

ולאדון יש פנים יפות.

אבל הגברת נאבקת, נקרעת בין החן לבין התהום, יוצאת וחוזרת, מגלה ולא מגלה.

אני אוהב את השיר הזה. הוא יצא באלבום child's adventure של מריאן פיית'פול בשנת 1983.

תהנו,

16 באפריל 2011

sun

לכבוד היום השמשי הזה נשמע את שיר השמש של פול וינטר והקונסורט שלו.


הקטע הזה הוא מתוך האלבום של ההרכב הזה, המוקדש לעולם, שיצא בשנת 1985.


תהנו.



13 באפריל 2011

even angels fall

שיר קטן על דברים גדולים, או אולי שיר גדול על דברים קטנים.

אולי קיבלנו את העולם במתנה כשנולדנו
ואולי יהיה לנו כוכב נופל משלנו
אבל לא תמיד חייבים להרכיב כנפיים
ולא תמיד צריכים להיות צודקים
מותר להיות מלאכים פשוטים


ומותר סתם לפזם לעצמנו.

פרנטה! הוציאו את השיר הזה בשנת 1992, והוא זה שפרסם אותם באוסטרליה ובכל העולם.

תהנו,


12 באפריל 2011

רוח וחול


אחד מהדברים היותר יפים שנוצרו כאן הוא האלבום של שירי דליה רביקוביץ, מבוצעים על ידי אבי בללי ויהודית רביץ.

ממנו נשמע את השיר לזכרו של אנטואן דה סנט אקזופרי. זה שיר על מוות ועל קיום, מטופל ביד אמן.

תקשיבו,





8 באפריל 2011

דברים קטנים

מדרדאוס שרים על הדברים הקטנים, ועל הזמן האורך לשחר להם.

ועל האהבה שרה תרזה סאליירו, שהיא הדבר הקטן הגדול ביותר שיש.

עכשיו תקשיבו.


6 באפריל 2011

נהרות בבל

על נהרות בבל שם ישבנו
גם בכינו
בזכרנו את ציון

דון מקלין, באלבומו השני "אמריקן פאי" (1971) שר את הלחן שלו לפסוק המפורסם מפרק קל"ז בספר תהילים. קולו הנעים, פריטת הגיטרה המזרחית-מערבית, והפסוק החוזר שוב ושוב, יוצרים את תחושת הגעגוע ואת כמיהת התפילה.

הגירסה שאני מביא כאן היא לא מהאלבום, אלא מתוך הופעה. מכיוון שזו ארוכה יותר, והקהל ממלא בה תפקיד מופלא.

תהנו,

5 באפריל 2011

נשתוק לאט ביחד

שיר שנכתב בשנת 1938 ע"י יעקב אורלנד, הולחן על ידי דוד זהבי, ומאז הושר פה ושם במקומותנו, אך רק הביצוע של שלמה ארצי משנת 1977 הוציא את השיר היפה הזה מהאנונימיות אל מה שהוא היום.

שיר מעניין של רומנטיקה נשכחת, של התרפקות על מה שהיה, של געגוע. לחן פשוט ואמיתי, אקוסטי ומלודי. ובזה כוחו.

תהנו,



3 באפריל 2011

בלוז נעורים קצר

הבעיה עם בדיחות פרטיות שרק אתה מבין אותן, השיר הזה הוא מהסוג הזה. שיר אידיוטי, אני מודה, אבל בשבילי הוא עוד זיכרון לשנות העשרה שלי, כשברדיו היה מה יש בצהריים, ודטנר וקושניר בלילה.

וזה השיר שהם האחרונים היו נוהגים דרך קבע לשים באותה שעה. לא זוכר מתי. אבל כן זוכר למה. וכן זוכר שהיה לזה הווי כלשהו.

אז תלחצו פליי ואולי גם אתם תיזכרו, אם הייתם שם.

לשיר קוראים בלוז לרופא שיניים, הזמר הוא סרז' גרוזוב מצוות הווי תותחנים.




2 באפריל 2011

we are stardust

ג'וני מיטשל כתבה את השיר הזה על פסטיבל וודסטוק, שהיא עצמה לא הגיעה אליו מסיבות מסחריות. היא ראתה בטלויזיה את כל האנשים הנוהרים לפסטיבל הרעות הפרחים והאהבה שסגר את הסיקטיז, ומליבה זרם השיר אל הדפים.

אבל השיר התפרסם לא בביצוע שלה אלא בביצועים הקליטים יותר של קרוסבי נאש ויאנג, ושל ה- Matthews Southern Comfort.

אז למען הצדק ההיסטורי הנה הביצוע המקורי של מיטשל, ואחריו של Matthews Southern Comfort.

תהנו,






1 באפריל 2011

This dream is

The Joy Formidable הם הרכב רוק אינדי בריטי צעיר שהוציא לא מזמן את הדיסק הראשון שלו, שמציג שילוב יפה של רוק מהבטן וקול נשי רך, נכון, ומעניין.


השיר הזה הוא המושמע יותר מהאלבום שלהם, והוא נקרא The Greatest Light is the Greatest Shade. 


שיר טוב. לדעתי. תהנו.



30 במרץ 2011

Boxer, don’t knock me down

lovers הוא הרכב נשי אמריקאי, מפורטלנד, שיוצר בעשור האחרון מוזיקה שקטה מבוססת שירה, קלידים, אלקטרוניקה, שהיא עדינה ומרתקת כאחת.

השיר הזה הוא מהאלבום האחרון שלהם שיצא באוקטובר.

תהנו,




27 במרץ 2011

Animals strike curious poses

טוב. לחצו פליי. עכשיו. נדבר תיכף.



20 שניות מרתקות של גיטרה חשמלית ומכונת תופים. ואח"כ הקלידים. והקול. מלווה בתופים בלבד. עוצר נשימה.

תיאורים של אהבה ותשוקה פיזית. שפשוט לא אנושי לעזוב אותם לעולם הקר.
פשוט לא אנושי להיות בקונפליקט, בריב הורים תמידי, של חוסר שביעות רצון.

השיר הזה נכתב אחרון, ובמיוחד לקטע המתאר את ההורים הרבים בסרט purple rain, שיצא ב 1984. פרינס שר ומנגן על כל הכלים באחד השירים, אולי אפילו הראשון, שגרמו לו להצליח כל כך.

שיר מצויין. חכו לעיבוד הקלאסי בסוף.

תהנו.

25 במרץ 2011

somewhere else between wrong and right

חלום בתוך ערות, ערות בתוך חלום.
דיבור בתוך מוזיקה, שיר ממוסגר בדיבור.
הזיה אכזבת על כיעור ויופי, על טוב ורע, והמקום שלנו ביניהם.

תהנו,




23 במרץ 2011

לך ספר להנרי

הגרינהורנז היא להקת גראז' רוק אמריקאית, שהחלה לפעול לפני 10 שנים והוציאה כמה אלבומים יפים. ולפני שנה, לאחר  תקופה בה חברי הלהקה ניסו דברים אחרים, הם חברו שוב ביחד להוציא אלבום שנקרא "". אלבום מוצלח ביותר, מתוכו נשמע את go tell henry שאותו אני הכי אוהב, כי הוא עושה לי אסוציאציות של אפלולית, ופילם נואר, עם ליווי הקלידים המעניין.




תהנו,



behind me

אני רוצה להשמיע לכם את השיר extraordinary machine של פיונה אפל. בלי סיבה מיוחדת. פשוט שיר יפה בעיניי, ששווה הקשבות חוזרות, למילים היפות ולסגנון הסיפורי - כמו ממיוזיקל, כזה.

תהנו,



21 במרץ 2011

אבל כלניות

שיר אביבי ונחמד שמבצעים יעל קראוס, נועה גולדנסקי ומיכאל פרוסט, שלפני 3 שנים חברו להרכב "בוסה", והוציאו דיסק עם ביצועי בוסה נובה לשירים מוכרים.

אז הנה "כלניות" המפורסם, של אלתרמן ווילנסקי.

תהנו,



20 במרץ 2011

בל יקרב איש אלי

עוד דבר טוב שקרה כאן בתחילת השנה הוא הפרוייקט מסע אספלט של ביצועים חדשים לשירים שהולחנו על ידי סשה ארגוב. פרוייקט נפלא לדעתי שהניב ביצועים מעניינים ואיכותיים מאוד.

הביצוע שאני הכי אוהב בכל הפרוייקט הזה הוא של הבלדה על נערי שגדל שכתבה, מי אם לא, תרצה אתר. שרה רות דנון, ומורן צ'סטר מנגנת בצ'לו.

שיר כועס על אהבה שלא מומשה. כאב הולך ומתגבר. עיבוד מוזיקלי מינימליסטי ואפקטיבי, ושירה מדוייקת, מרגשת, ומושלמת, לדעתי.

לצערי. אני לא מכיר את המבצעות, ולא הצלחתי למצוא משהו מקיף עליהן ברשת, הבנתי שרות דנון לומדת ברימון, ויש קצת מייספייס של להקה בה היא שרה, וביצועים שונים של השתיים, בנפרד. הביצוע הזה בלי ספק מעורר סקרנות.

תהנו,





17 במרץ 2011

דמעות פתאום

אנחנו נקשיב עכשיו לשיר שכתבה תרצה אתר והלחינה דפנה אילת.

שרה חוה אלברשטיין.

שיר מפורסם מאוד שאין צורך להציג אותו, ולכן רק נקשיב, ונעריך את המילים, את האהבה העצובה הזאת,
את תשורות הלילה,
ואת המנגינה ביחד עם קולה הנעים של אלברשטיין, שעוזרים לנו להבין.

תהנו,



16 במרץ 2011

I'd audition

שיר עצוב וקצת ישן (2006) של הזמרת הנורווגית מריה מנה .

לא יודע למה נתפסתי אליו, ולמה דווקא עכשיו. אבל זה שיר מוצלח לדעתי. מנגינה עצובה, עיבוד יפה, גיטרה, קלידים, כלי מיתר, והקול המשכנע מאוד, שבו היא כל כך יודעת כיצד להשתמש.

אולי מניפולציה, אבל עלי זה עובד.

אני חושב שגם אתם תהנו, תגידו מה אתם חושבים.

אה. וחזרתי? לא יודע. אולי





12 בינואר 2011

אחזור בקרוב

הימים קצת לחוצים ולא נעימים, עבודה, לימודים, ועוד כמה פרוייקטים, שגורמים לי קצת לקושי לשים שירים. לא קושי פיזי כמו שנפשי. אבל אחזור בקרוב, ויהיה בסדר. בינתיים אתם יכולים לדפדף קצת אחורה ולהנות מהשירים ששמתי בחודשים האחרונים.

תודה על סבלנותכם