על נהרות בבל שם ישבנו
גם בכינו
בזכרנו את ציון
דון מקלין, באלבומו השני "אמריקן פאי" (1971) שר את הלחן שלו לפסוק המפורסם מפרק קל"ז בספר תהילים. קולו הנעים, פריטת הגיטרה המזרחית-מערבית, והפסוק החוזר שוב ושוב, יוצרים את תחושת הגעגוע ואת כמיהת התפילה.
הגירסה שאני מביא כאן היא לא מהאלבום, אלא מתוך הופעה. מכיוון שזו ארוכה יותר, והקהל ממלא בה תפקיד מופלא.
תהנו,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה