המנגינה תמיד הזכירה לי תרועה של אבירים, מנגינה שהיו משמיעים בחצרות מלכים, במין ריקוד, שאולי הוא החן. שממנו נופלים.
ולאדון יש פנים יפות.
אבל הגברת נאבקת, נקרעת בין החן לבין התהום, יוצאת וחוזרת, מגלה ולא מגלה.
אני אוהב את השיר הזה. הוא יצא באלבום child's adventure של מריאן פיית'פול בשנת 1983.
תהנו,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה