אינסופי ספיציפי

וזאת מריסה מונטה, שעוזרת לי כאן לסגור לאט לאט את השבוע הברזילאי הזה.

הזמרת הזו, ילידת ברזיל, מפורסמת מאוד בארצה, ושרה בסגנונות רבים, כולל הסגנונות שדיברנו עליהם לאחרונה, הסמבה והבוסה נובה.

השיר הזה נקרא על שם אלבומה האחרון, והוא נעים לנפש, ויוצר אצלי תחושה של חופש, מרחבים, ומנוחה.

תהנו,

Voce e Eu

איך אפשר שלא לאזכר את תרזה סאליירו בהקשר של השירים האחרונים של מוזיקה בשפה הפורטוגזית? אז הנה היא, באלבום שהיא שרה בו עיבודים ג'אזיסטיים למוזיקה ברזילאית של סמבה ובוסה נובה ביחד עם המוזיקאי ג'ואאו קריסטל. זה השיר האחרון או הלפני אחרון בדיסק שנקרא Voce e Eu שיצא ב 2007, ואיתו היא אפילו הופיעה בארץ.

לשיר קוראים A banda, תהנו.

be the sun

בברזיל כדי לתאר משהו שעושים אותו בקסם, קלילות וטבעיות, משתמשים במילה "בוסה". וממילה זו גם נגזר הסגנון המוזיקלי שתיאר את השירים של היומיים האחרונים - בוסה נובה.

ואני חושב שדרך יפה לבטא את הבוסה הוא השיר הפותח את האלבום החדש של מיכל לוטן, שנקרא "Be Bossa". הקשיבו, והבינו בעצמכם.

תהנו,

במחול עד כלות הלהבה

ובאותה התקופה של ארץ טרופית יפה, חוברת יהודית רביץ ליוני רכטר וביחד הם מקליטים את האלבום "באופן קבוע וחד פעמי", שמזמן הפך לקלאסיקה ישראלית עם שירים כמו עטור מצחך, דמעות של מלאכים, מה עושות האיילות. והשיר הזה.



במקצב שמתכתב עם שירי ארץ טרופית, מתנגנות המילים של יעקב רוטבליט, מרקדות סביב צליליהן. והמנגינה מסתחררת כמו קרוסלה, והכלים באים והולכים, כמו מחול. 

תהנו.

עוד געגוע

באופן מעניין, רוב המוזיקה הברזילאית שתורגמה או עובדה לעברית מקורה בשירי הסמבה והבוסה-נובה של שנות השבעים.

היו אלה מתי כספי ואהוד מנור שנדבקו בחיידק הברזילאי והביאו לישראל את השירים של היוצרים הקלאסיים של ברזיל, והזמרים ששרו אותם, ואשר משיריהם הורכב בשנת 1978 האלבום "ארץ טרופית יפה", היו מתי כספי, יהודית רביץ, קורין אלאל, יוריק בן דוד, צילה דגן והפרברים.

אין ספק שההיכרות עם השירים היפים האלה פתחה לרבים את החלון למוזיקה הפורטוגזית היפה. ומתוך האלבום ארץ טרופית יפה נשמע את סמבה בשנים, שאותו אני אוהב במיוחד. שיר אהבה פשוט בשני קולות מוכרים, שנשמעים כל כך נכונים, ביחד ולחוד.

תהנו,

sea of love

אוקיי, לחצו פליי. אתם מכירים את השיר. זאת הגירסה המקורית שלו:



השיר נכתב ב 1959 ע"י פיל פיליפס, שגם שר אותו, וזינק בבת אחת לראש המצעדים של אותה תקופה. אפשר להבין. רומנטיקה, קצב איטי, מוזיקה קליטה, לחן מעניין, וים של אהבה.

ושיר טוב כמו שיר טוב זוכה לגירסאות אינספור. המוכרת שבהן היא  זו של ה"האנידריפרז" נוטפי הדבש משנת 1984. עם שמות כמו רוברט פלאנט, ג'ימי פייג' וג'ף בק קשה לפספס. כאן כבר השיר מקושט מכל הכיוונים במיתרים רומנטיים, פם-פם-פם נשי (במקורי זה היה גברי, אם שמתם לב) וסולו גיטרה דביק להפליא. ספריי שיער מכל עבר. אבל קליט ויפה, ולהיט לא קטן. הנה.



אבל הגירסה שאני הכי אוהב היא של טום ווייטס משנת 1989, שלקח את השיר הזה למקום אחר לגמרי. מקום בו אפשר לרגיש את עומק האהבה, את רבדיה, טום ווייטס הופך את השיר הזה לשיר חי ומדבר.

אני רוצה לומר לך, כמה אני אוהב אותך
אבל אני כאן למטה, בים האהבה.

תהנו,

בדיוק אבל בדיוק

ירונה כספי היא יוצרת ותיקה מאוד, כותבת, מנגנת, מלחינה וזמרת. עם קילומטראז' נכבד במוזיקה הישראלית, בכללן חברות ב"גוונים כהים" וב"כרמלה גרוס ואגנר". ובחמש השנים האחרונות הספיקה להוציא כבר שלושה אלבומים. האחרון שבהם, "אגו", יצא באוגוסט האחרון. מתוכו השיר של היום.

רוק עם גישה נכונה, וכישרון שצריך להכיר, תהנו.

יפה יותר. אחר

וזה השיר היפה של יוני רכטר "שוב היא כאן", למילים של עלי מוהר. השיר יצא באלבום "התכוונות" ב 1979.

שיר פשוט, חכם, ויפה יפה. מתחילים בבית ראשון נקי וריק, ואז תקשיבו איך בשקט ובעדינות, כמו בפגישה מחודשת, מצטרפים הגיטרה והמיתרים בבית השני. משהו מתעורר, הולך ומתעצם, ומשמח. בדיוק כמו כל הכלים שבבת אחת יוצרים את השיא בפזמון.

כמו שכתוב. מסוער יותר, מהיר יותר, יפה יותר. אחר.

אה. ואין לי מושג לגבי הבחור שעושה את הליפסינג. פשוט זאת הגירסה הכי טובה לאוזן שמצאתי ביויטיוב.

תהנו,

catch a firefly

להרכב הזה קוראים 9:58, להקת רוק שעושה את הצעדים הראשונים שלה במוזיקה, עם כמה שירים מקוריים ששוחררו לרשת.

השיר הזה תופס יפה את האוזן, במקוריות, בחן שבו הוא מושר, בקטע גיטרה יפה, ובמסתורין של השפירית הצבעונית.

כדאי לשמוע, תהנו.

the memories come back to haunt me

שיר של ברוס ספרינגסטין מסוף שנות השבעים. שיר עצוב, שנפתח בקטע מפוחית כואב, ומתאר חיים לא פשוטים, ואהבה שמנסה להחזיק מעמד, נאחזת באדי זכרונות הנעורים.

תהנו,

אותך תמיד ארצה

וזאת אביגיל רוז בשיר אהבה מורכב, רגיש, ונעים נעים. ולמרות שהוא כבר ותיק, מעניין להקשיב לקרוסלת המילים שלו שוב, ולהבין איך הוא מסתובב מן התמימות והילדותיות, אל הריאליות, הפיכחון והכעס. וזה מאוד יפה בעיניי.

אז תהנו,

my heart is alive

וזה המשך מהבוקר. עוד שיר יפה מהפרוייקט של אונילי ועשת.

מזדחל במעלה הגב, כמו ליטוף, מחלחל לתוך הכרה, ואז זורח באור של חיים ואהבה. כיף אמיתי.

תהנו,

shhh

הפרוייקט הסודי של אונילי ושאולי עשת. הפקה מעניינת מרובת סגנונות וקצב, שתצא בקרוב כאלבום, ובינתיים אפשר להנות ממנה בדף הפייסבוק, בבאנדקאמפ ובעוד מקומות. היה לי יפה לגלות את זה, ונראה לי שגם לכם זה יהיה מעניין לשמוע.

אהבה למוזיקה בכל תו והברה. לשיר הזה קוראים climb. תהנו.

למה את שותקת

דו שיח שבין האדם לתקוותו, משל על המקום הזה שבין הסבל לאושר, המצטמצם לעיניה של יונה ובפיה עלה של זית.

משל נוח של נתן יונתן, המביט בעיני היונה ומבקש תשובה.

עד מתי נישאר לבד. עד מתי נישאר כאן ולא נדע.

כי כבר אין כח.

הלחן היפה הוא של שלמה ארצי, שגם שר את השיר. האלבום היה גבר הולך לאיבוד, שלמעשה פתח את הדרך לקריירה המוזיקלית שלו, אחרי שכמעט אבדה תקוה. כמו היונה.

תהנו,

nobody loves me

שיר יפה וחורפי מ-1995 של פורטיסהד. על רגשות, מסתורין, ואהבה אחת.

על פורטיסהד נספר פעם אחרת, יום שישי טיפה עסוק היום. ועוד לא הגעתי לקפה. בכלל, אם חושבים על זה, זה שיר לא רע לקפה.

תהנו,