הימים קצת לחוצים ולא נעימים, עבודה, לימודים, ועוד כמה פרוייקטים, שגורמים לי קצת לקושי לשים שירים. לא קושי פיזי כמו שנפשי. אבל אחזור בקרוב, ויהיה בסדר. בינתיים אתם יכולים לדפדף קצת אחורה ולהנות מהשירים ששמתי בחודשים האחרונים.
ג'ולי קרוז מוכרת בעיקר בזכות קולה המיוחד אפוף המסתורין, ושיתוף הפעולה שלה עם דייויד לינץ' ואנג'לו בדלמנטי העומדים מאחורי רוב הפקות השירים שלה. יחד עם זאת, היא עומדת לפני הוצאת אלבום חדש בשיתוף פעולה עם יוצרים אחרים, מעניין איך הוא יישמע.
השיר הזה הוא מהתקופה הראשונה, מ-1991, עם המילים והאוירה האופיניים של לינץ'. והוא מתלבש לי עם אוירת יום השישי האפרורי הזה, שנושא איתו את הענן הרומנטי של חגיגות סוף השנה האזרחית.
שיר שאני מאד אוהב של אחינועם ניני וגיל דור, שפתח את אלבום האולפן הראשון שלהם שיצא ב-1993. אוירת המסתורין והקצב השקט הולמים את קולה הצלול הנעים והמיוחד של אחינועם ניני. אלה, יחד עם המסר המחזק יוצרים כאן שיר שקשה להתנתק ממנו.
אחד מהשירים היפים של גזוז, שבעצם הוציאו אלבום אחד ויחיד בשנת 1979, שכל שיר בו הוא נפלא.
אני אוהב את השיר הזה בגלל השילובים המעניינים של קולות חברי הלהקה, גם הרמוניות ביחד (ראו המחווה לבי-ג'יז בסוף השיר), ביחד עם קטעי הסולו הקצרים שהם מאוד מיוחדים בעיניי בצבע הקולות (ואני נשבע לכם שאני שומע שם תכלת, תקשיבו אם אתם לא מאמינים).
בחורף כשהעלים חומים והרוח מקפיאה וכל הציפורים עפו לקיץ אני קורא, שמעי אותי קורא הקשיבי לי קורא
מילים פשוטות, טפטופי רגש וכמיהה, ומנגינה מלודית ויפה של להקת העד של סטיב מילר. שהתחילה אי שם בסוף הסיקסטיז, ולמעשה לא הפסיקה עד היום. השיר הזה יצא בשנת 1977 באלבום השניים-עשר שלהם. כן.
וזה השיר המוכר של רוברט פאלמר שכאן שרים אותו Florence + The Machine.
על שניהם יש הרבה מה לומר (ועוד נגיד), אבל הקול המיוחד של פלורנס וולש, יחד עם המוזיקה של המכונה, שומרים בסה"כ על הגישה של פאלמר, ומוסיפים לו פרשנות רוק נעימה. וזה די מדבר בעד עצמו. אז, לכן, די כרגיל, ניתן למוזיקה את הפרונט.
גירסת הקאבר הזו הופיעה בתור הבי-סייד של You've Got the Love, שגם הוא קאבר מעניין שהא שרה. וגם אותו נשים מתישהו. אבל אם בא לכם בינתיים יש קישור ליוטיוב שלו.
השיר הזה הוא אחד מהשירים האלה, שבסופם אתה אומר לעצמך "איזה שיר!"
זה שיר מהאלבום השלישי של הווטרבויז, שקורא לך למסע מתחת לעור, למסע רוחני אליך פנימה. שאין צורך לקחת אליו תיק. כל שצריך לעשות זה לעצום עיניים, להניח, לנשום, לחוות, ולהיכנע.
וכל זה עטוף במנגינה מסחררת. קצבית, ואז מניחה, מרגשת, ושוקטת, אינסטרומנטלית, וקלאסית, עם כינור מופלא ומרעיד רגש.
יש בשיר הזה רגעים קסומים. נגינת הפסנתר, הדיאלוג בין הסולן לכינור, וקטעי הסולו.
שיר של טום ווייטס משנת 1980, שהוא כתב למי שלימים נישאה לו, ובאותה תקופה התגוררה בניו ג'רזי.
שיר של אהבה בצורתה הכי פשוטה, אהבה רגילה של אנשים רגילים, שהיא הכי גדולה שאפשר.
השיר הזה אומץ מהר מאוד על ידי ברוס ספרינגסטין, שהקליט אותו בתור הבי-סייד של הסינגל cover me, ומאוחר יותר הוא יצא בגירסאות הופעה אינספור, שאחת מהן גם הבאתי לכם.
פוליס התפרקה, וסטינג ליכד סביבו אמנים מתחום הג'אז ויחד איתם הוציא את אלבומו הראשון מחוץ לפוליס "the dream of the blue turtles" זה היה בשנת 1985. לאחר מכן מסיבוב ההופעות של האלבום נולד הדאבל-אלבום "bring on the night", שכלל בתוכו גם שירים מוקדמים יותר. מתוכו אנחנו נשמע את I burn for you. שיר אהבה נפלא, שבמקור סטינג כתב אותו לפסקול של סרט, עוד בתקופת פוליס, אבל כאן המלבוש הג'אזי הקל מרענן אותו, ואפילו מעמיק אותו.