דברים קטנים

מדרדאוס שרים על הדברים הקטנים, ועל הזמן האורך לשחר להם.

ועל האהבה שרה תרזה סאליירו, שהיא הדבר הקטן הגדול ביותר שיש.

עכשיו תקשיבו.

נהרות בבל

על נהרות בבל שם ישבנו
גם בכינו
בזכרנו את ציון

דון מקלין, באלבומו השני "אמריקן פאי" (1971) שר את הלחן שלו לפסוק המפורסם מפרק קל"ז בספר תהילים. קולו הנעים, פריטת הגיטרה המזרחית-מערבית, והפסוק החוזר שוב ושוב, יוצרים את תחושת הגעגוע ואת כמיהת התפילה.

הגירסה שאני מביא כאן היא לא מהאלבום, אלא מתוך הופעה. מכיוון שזו ארוכה יותר, והקהל ממלא בה תפקיד מופלא.

תהנו,

נשתוק לאט ביחד

שיר שנכתב בשנת 1938 ע"י יעקב אורלנד, הולחן על ידי דוד זהבי, ומאז הושר פה ושם במקומותנו, אך רק הביצוע של שלמה ארצי משנת 1977 הוציא את השיר היפה הזה מהאנונימיות אל מה שהוא היום.

שיר מעניין של רומנטיקה נשכחת, של התרפקות על מה שהיה, של געגוע. לחן פשוט ואמיתי, אקוסטי ומלודי. ובזה כוחו.

תהנו,

בלוז נעורים קצר

הבעיה עם בדיחות פרטיות שרק אתה מבין אותן, השיר הזה הוא מהסוג הזה. שיר אידיוטי, אני מודה, אבל בשבילי הוא עוד זיכרון לשנות העשרה שלי, כשברדיו היה מה יש בצהריים, ודטנר וקושניר בלילה.

וזה השיר שהם האחרונים היו נוהגים דרך קבע לשים באותה שעה. לא זוכר מתי. אבל כן זוכר למה. וכן זוכר שהיה לזה הווי כלשהו.

אז תלחצו פליי ואולי גם אתם תיזכרו, אם הייתם שם.

לשיר קוראים בלוז לרופא שיניים, הזמר הוא סרז' גרוזוב מצוות הווי תותחנים.

we are stardust

ג'וני מיטשל כתבה את השיר הזה על פסטיבל וודסטוק, שהיא עצמה לא הגיעה אליו מסיבות מסחריות. היא ראתה בטלויזיה את כל האנשים הנוהרים לפסטיבל הרעות הפרחים והאהבה שסגר את הסיקטיז, ומליבה זרם השיר אל הדפים.

אבל השיר התפרסם לא בביצוע שלה אלא בביצועים הקליטים יותר של קרוסבי נאש ויאנג, ושל ה- Matthews Southern Comfort.

אז למען הצדק ההיסטורי הנה הביצוע המקורי של מיטשל, ואחריו של Matthews Southern Comfort.

תהנו,

This dream is

The Joy Formidable הם הרכב רוק אינדי בריטי צעיר שהוציא לא מזמן את הדיסק הראשון שלו, שמציג שילוב יפה של רוק מהבטן וקול נשי רך, נכון, ומעניין.


השיר הזה הוא המושמע יותר מהאלבום שלהם, והוא נקרא The Greatest Light is the Greatest Shade. 


שיר טוב. לדעתי. תהנו.

Boxer, don’t knock me down

lovers הוא הרכב נשי אמריקאי, מפורטלנד, שיוצר בעשור האחרון מוזיקה שקטה מבוססת שירה, קלידים, אלקטרוניקה, שהיא עדינה ומרתקת כאחת.

השיר הזה הוא מהאלבום האחרון שלהם שיצא באוקטובר.

תהנו,

Animals strike curious poses

טוב. לחצו פליי. עכשיו. נדבר תיכף.



20 שניות מרתקות של גיטרה חשמלית ומכונת תופים. ואח"כ הקלידים. והקול. מלווה בתופים בלבד. עוצר נשימה.

תיאורים של אהבה ותשוקה פיזית. שפשוט לא אנושי לעזוב אותם לעולם הקר.
פשוט לא אנושי להיות בקונפליקט, בריב הורים תמידי, של חוסר שביעות רצון.

השיר הזה נכתב אחרון, ובמיוחד לקטע המתאר את ההורים הרבים בסרט purple rain, שיצא ב 1984. פרינס שר ומנגן על כל הכלים באחד השירים, אולי אפילו הראשון, שגרמו לו להצליח כל כך.

שיר מצויין. חכו לעיבוד הקלאסי בסוף.

תהנו.

somewhere else between wrong and right

חלום בתוך ערות, ערות בתוך חלום.
דיבור בתוך מוזיקה, שיר ממוסגר בדיבור.
הזיה אכזבת על כיעור ויופי, על טוב ורע, והמקום שלנו ביניהם.

תהנו,

לך ספר להנרי

הגרינהורנז היא להקת גראז' רוק אמריקאית, שהחלה לפעול לפני 10 שנים והוציאה כמה אלבומים יפים. ולפני שנה, לאחר  תקופה בה חברי הלהקה ניסו דברים אחרים, הם חברו שוב ביחד להוציא אלבום שנקרא "✩✩✩✩". אלבום מוצלח ביותר, מתוכו נשמע את go tell henry שאותו אני הכי אוהב, כי הוא עושה לי אסוציאציות של אפלולית, ופילם נואר, עם ליווי הקלידים המעניין.




תהנו,

behind me

אני רוצה להשמיע לכם את השיר extraordinary machine של פיונה אפל. בלי סיבה מיוחדת. פשוט שיר יפה בעיניי, ששווה הקשבות חוזרות, למילים היפות ולסגנון הסיפורי - כמו ממיוזיקל, כזה.

תהנו,

אבל כלניות

שיר אביבי ונחמד שמבצעים יעל קראוס, נועה גולדנסקי ומיכאל פרוסט, שלפני 3 שנים חברו להרכב "בוסה", והוציאו דיסק עם ביצועי בוסה נובה לשירים מוכרים.

אז הנה "כלניות" המפורסם, של אלתרמן ווילנסקי.

תהנו,

בל יקרב איש אלי

עוד דבר טוב שקרה כאן בתחילת השנה הוא הפרוייקט מסע אספלט של ביצועים חדשים לשירים שהולחנו על ידי סשה ארגוב. פרוייקט נפלא לדעתי שהניב ביצועים מעניינים ואיכותיים מאוד.

הביצוע שאני הכי אוהב בכל הפרוייקט הזה הוא של הבלדה על נערי שגדל שכתבה, מי אם לא, תרצה אתר. שרה רות דנון, ומורן צ'סטר מנגנת בצ'לו.

שיר כועס על אהבה שלא מומשה. כאב הולך ומתגבר. עיבוד מוזיקלי מינימליסטי ואפקטיבי, ושירה מדוייקת, מרגשת, ומושלמת, לדעתי.

לצערי. אני לא מכיר את המבצעות, ולא הצלחתי למצוא משהו מקיף עליהן ברשת, הבנתי שרות דנון לומדת ברימון, ויש קצת מייספייס של להקה בה היא שרה, וביצועים שונים של השתיים, בנפרד. הביצוע הזה בלי ספק מעורר סקרנות.

תהנו,

דמעות פתאום

אנחנו נקשיב עכשיו לשיר שכתבה תרצה אתר והלחינה דפנה אילת.

שרה חוה אלברשטיין.

שיר מפורסם מאוד שאין צורך להציג אותו, ולכן רק נקשיב, ונעריך את המילים, את האהבה העצובה הזאת,
את תשורות הלילה,
ואת המנגינה ביחד עם קולה הנעים של אלברשטיין, שעוזרים לנו להבין.

תהנו,

I'd audition

שיר עצוב וקצת ישן (2006) של הזמרת הנורווגית מריה מנה .

לא יודע למה נתפסתי אליו, ולמה דווקא עכשיו. אבל זה שיר מוצלח לדעתי. מנגינה עצובה, עיבוד יפה, גיטרה, קלידים, כלי מיתר, והקול המשכנע מאוד, שבו היא כל כך יודעת כיצד להשתמש.

אולי מניפולציה, אבל עלי זה עובד.

אני חושב שגם אתם תהנו, תגידו מה אתם חושבים.

אה. וחזרתי? לא יודע. אולי