אני מאוד אוהב את האינדיגו גירלז, צמד פולק-רוקי אמריקאי, שיום אחד אספר לכם עליו יותר. אני באמת לא מבין למה לא משמיעים אותן ברדיו, כי כל שיר שלהן פנינה, ויש להן שיר לכל מצברוח.
את השיר שאני שם לכם אני מאוד אוהב. שיר של אחד שעוזב הכל. פשוט מפסיק לחפש תשובות, גם לא באנשים, לא מסתכל אחורה, ולא פוחד להיות לבד. אין בזה ביטחון, אבל זה הולך.
תקשיבו להן, אני יודע שלפעמים לוקח זמן לגרובשארק לעלות, אבל זה שווה את השיר המהנה-בפשטותו הזה.
תהנו,
את השיר שאני שם לכם אני מאוד אוהב. שיר של אחד שעוזב הכל. פשוט מפסיק לחפש תשובות, גם לא באנשים, לא מסתכל אחורה, ולא פוחד להיות לבד. אין בזה ביטחון, אבל זה הולך.
תקשיבו להן, אני יודע שלפעמים לוקח זמן לגרובשארק לעלות, אבל זה שווה את השיר המהנה-בפשטותו הזה.
תהנו,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה