כמו הרוח

בשנת 1957 יצא לאקרנים הסרט, שאני בטוח שכולכם שמעתם עליו, "פראית היא הרוח", או כמו שאתם מנחשים כבר מהפתיח, Wild is theWind.

הסרט, מלודרמה מהסוג הרגשני במיוחד, בכיכובו של אנתוני קווין, סיפר על משולש אהבה אמריקאי-איטלקי, עם אלמנטים של סוסים פראיים, אהבה פראית, יצרים, ומוות.

אהבה פראית.

כמו הרוח הפראית

הנה הטריילר, התרשמו בעצמכם.



את שיר הנושא של הסרט שר הזמר המפורסם ג'וני מאתיס, והשיר,כמו הסרט, מלודרמטי להפליא, שלא לומר נוגע בקיטש. ואילו מילים!

תני לי יותר מליטוף אחד
השביעי את הרעב
כשאת נוגעת בי אני שומע קול מנדולינות (!)



אבל שיר טוב, כמו שיר טוב, לא עוצר כאן, ומהר עושה לו כנפים, וגירסאות שונות.

בין השאר שרה אותו נינה סימון ב-1966, ועשר שנים לאחר מכן, דיוויד בואי, ששמע את סימון, ואהב מאוד, לקח את השיר הפך אותו לשיר אהבה עוצמתי. מהעוצמתיים ביותר שיש.

העוצמה של השיר הזה הוא בשקט. הליווי הכמעט בלתי מורגש, כמו וילון שנע במשב רוח קל, התיפוף המהיר, השקט, המתגלגל, אבל העדין כל כך.

והקול המיוחד כל כך, העמוק והדרמטי, המשתנה בעוצמתו, פעם אנחה, פעם כאב.

כמו ההרגשה שמרגיש כל אוהב.

ופתאום אתה מבין את האוצר שטמון בשיר הזה:

אהבי אותי, ספרי לי שאת אוהבת
בנשיקתך חיי מתחילים
כמו שעלה נצמד לעץ, אהובתי, היצמדי אלי
הניחי לרוח לנשוב בליבך
כי פראית היא הרוח

איזה יופי

תהנו,