to be the sad man

אוקיי, קודם לחצו פליי. ונדבר:



טוב, אז זאת סוזאן וגה בקאבר מעולה לשיר של להקת "המי". מה שהופך אותו למעולה לדעתי הוא ההגשה האישית כל כך של סוזאן וגה, בפשטות ניתן להרגיש אותה חיה את השיר, מבטאת את המילים, את הכאב, את הקונפליקט. אני אוהב גם שיש כאן היצמדות פשוטה ומרשימה לשיר המקורי ולמוזיקה, כולל הקטע הקצבי יותר. וגם תקשיבו להערה שלה בהתחלה. היא מחברת את השיר לשיר היפה שלה המלכה והחייל. אולי המלכה מרגישה בדיוק כמו בשיר.

אף אחד לא יודע איך זה
להיות האיש הרע
להיות האיש העצוב
מאחורי העיניים הכחולות

השיר כאמור הוא של להקת the who, שיצא כחלק מהאלבום החמישי שלהם ב 1971 שנקרא who's next. אך למעשה השיר יועד להיות חלק מאופרת רוק שנגנזה, שאמורה היתה להיקרא lifehouse. והשיר הזה הוא למעשה היה שירו של הנבל בהצגה. הנבל שרוצה להסביר שגם הוא מרגיש, שהוא לא רק החזות הנוראה.

אם רוע אני בולע
שים לי אצבע בגרון
אם אני רועד, תן לי שמיכה
בבקשה חמם אותי, הנח לי ללבוש מעילך.

לשיר יצאו גירסאות רבות, אחת המפורסמות היתה זו של limp bizkit, שגם היא יפה ואינטיליגנטית. אבל מתוך הערכה לקאבר של סוזאן וגה, בחרתי להתמקד בו הפעם, ובנוסף, כמובן, לסיים את הפוסט עם הגירסה המקורית של the who.

תהנו