31 בדצמבר 2010

She’ll never go to hollywood

ג'ולי קרוז מוכרת בעיקר בזכות קולה המיוחד אפוף המסתורין, ושיתוף הפעולה שלה עם דייויד לינץ' ואנג'לו בדלמנטי העומדים מאחורי רוב הפקות השירים שלה. יחד עם זאת, היא עומדת לפני הוצאת אלבום חדש בשיתוף פעולה עם יוצרים אחרים, מעניין איך הוא יישמע.

השיר הזה הוא מהתקופה הראשונה, מ-1991, עם המילים והאוירה האופיניים של לינץ'. והוא מתלבש לי עם אוירת יום השישי האפרורי הזה, שנושא איתו את הענן הרומנטי של חגיגות סוף השנה האזרחית.

אז תהנו,




28 בדצמבר 2010

מי שתק ולא בכה

שיר שאני מאד אוהב של אחינועם ניני וגיל דור, שפתח את אלבום האולפן הראשון שלהם שיצא ב-1993. אוירת המסתורין והקצב השקט הולמים את קולה הצלול הנעים והמיוחד של אחינועם ניני. אלה, יחד עם המסר המחזק יוצרים כאן שיר שקשה להתנתק ממנו.

תהנו,


27 בדצמבר 2010

תפילתי לבטח שומע

אחד מהשירים היפים של גזוז, שבעצם הוציאו אלבום אחד ויחיד בשנת 1979, שכל שיר בו הוא נפלא.

אני אוהב את השיר הזה בגלל השילובים המעניינים של קולות חברי הלהקה, גם הרמוניות ביחד (ראו המחווה לבי-ג'יז בסוף השיר), ביחד עם קטעי הסולו הקצרים שהם מאוד מיוחדים בעיניי בצבע הקולות (ואני נשבע לכם שאני שומע שם תכלת, תקשיבו אם אתם לא מאמינים).

תהנו,


26 בדצמבר 2010

תעזבי

סיון יחיה היא מוזיקלית נורא. זמרת ויוצרת עם המון כישרון וחדות, וניתן להתרשם ממנה בפרוייקטים שלה ביוטיוב, האישי, וגם קרטיב2.

אלבום הבכורה שלה שנקרא "נצחונות" נמצא כבר בבנדקאמפ, והשיר הבא הוא מתוכו. שיר פרידה עצוב אבל מקסים.

תהנו,



25 בדצמבר 2010

hear me calling

בחורף
כשהעלים חומים
והרוח מקפיאה
וכל הציפורים עפו לקיץ
אני קורא, שמעי אותי קורא
הקשיבי לי קורא

מילים פשוטות, טפטופי רגש וכמיהה, ומנגינה מלודית ויפה של להקת העד של סטיב מילר. שהתחילה אי שם בסוף הסיקסטיז, ולמעשה לא הפסיקה עד היום. השיר הזה יצא בשנת 1977 באלבום השניים-עשר שלהם. כן.

תהנו,



23 בדצמבר 2010

like me

שירה גבריאלוב עושה קאבר יפה ל crazy של גנארלס בארקלי. ולמרות שאני לא משתגע על קאברים שהם קופי למקור, הקול שלה הוא יפה, וגם הביצוע האישי שלה לשיר הזה.

שירה גבריאלוב היא זמרת שכדאי להכיר בכל מקרה. היא הוציאה כבר אלבום אחד, והשני יוצא בקרוב.

אז תהנו,





20 בדצמבר 2010

nothing like the sun

שיר לעת לילה של סטינג.

באלבום הסולו הראשון שלו הוא שר שיר על ערפד, עפ"י סדרת הערפדים של אן רייס, ובאלבומו השני הוא שר לנו גם כן שיר סהרורי-אינסומני-מיילל אל פני ירח.

מנגינה נכונה, ג'אזית, עם באס מדוייק, וסקסופון חכם. ושורה אחת של מפואמה של שייקספיר, שמופיעה גם בשם האלבום.

ללילה זה מספיק.

תהנו,



18 בדצמבר 2010

the presidetial elect man said

זה היה הלהיט האחרון, ולא מני רבים, של הלהקה האנגלית china crisis שעשתה באמצע האייטיז מוזיקה מאוד מעניינת של רוק-גל חדש-פוסט פאנק-מה שתרצו.

זה שיר נורא יפה ונורא אנגלי גם במנגינה וגם במילים האנטי-חומרניות. ואני אוהב אותו מאוד.

תראו אם גם אתם.




17 בדצמבר 2010

might as well face it

וזה השיר המוכר של רוברט פאלמר שכאן שרים אותו Florence + The Machine.

על שניהם יש הרבה מה לומר (ועוד נגיד), אבל הקול המיוחד של פלורנס וולש, יחד עם המוזיקה של המכונה, שומרים בסה"כ על הגישה של פאלמר, ומוסיפים לו פרשנות רוק נעימה. וזה די מדבר בעד עצמו. אז, לכן, די כרגיל, ניתן למוזיקה את הפרונט.

גירסת הקאבר הזו הופיעה בתור הבי-סייד של You've Got the Love, שגם הוא קאבר מעניין שהא שרה. וגם אותו נשים מתישהו. אבל אם בא לכם בינתיים יש קישור ליוטיוב שלו.

תהנו,




15 בדצמבר 2010

journey under skin

השיר הזה הוא אחד מהשירים האלה, שבסופם אתה אומר לעצמך "איזה שיר!"

זה שיר מהאלבום השלישי של הווטרבויז, שקורא לך למסע מתחת לעור, למסע רוחני אליך פנימה. שאין צורך לקחת אליו תיק. כל שצריך לעשות זה לעצום עיניים, להניח, לנשום, לחוות, ולהיכנע.

וכל זה עטוף במנגינה מסחררת. קצבית, ואז מניחה, מרגשת, ושוקטת, אינסטרומנטלית, וקלאסית, עם כינור מופלא ומרעיד רגש.

יש בשיר הזה רגעים קסומים. נגינת הפסנתר, הדיאלוג בין הסולן לכינור, וקטעי הסולו.

שיר מופלא, תהנו.




14 בדצמבר 2010

and i try

אלה ביורק ופי.ג'יי הארווי שרות את השיר המוכר של הרולינג סטונז: I Can't Get No Satisfaction.

יש פה כל מה ששיר טוב צריך. קצב, חשמל, ושתי זמרות מופלאות שנהנות מכל שניה.

לא צריך יותר כלום.

תהנו,



12 בדצמבר 2010

all the rides

שיר של טום ווייטס משנת 1980, שהוא כתב למי שלימים נישאה לו, ובאותה תקופה התגוררה בניו ג'רזי.

שיר של אהבה בצורתה הכי פשוטה, אהבה רגילה של אנשים רגילים, שהיא הכי גדולה שאפשר.


השיר הזה אומץ מהר מאוד על ידי ברוס ספרינגסטין, שהקליט אותו בתור הבי-סייד של הסינגל cover me, ומאוחר יותר הוא יצא בגירסאות הופעה אינספור, שאחת מהן גם הבאתי לכם.


תהנו,









11 בדצמבר 2010

you and i are lovers

אני זוכר חסד נעורים לסטינג.

פוליס התפרקה, וסטינג ליכד סביבו אמנים מתחום הג'אז ויחד איתם הוציא את אלבומו הראשון מחוץ לפוליס "the dream of the blue turtles"  זה היה בשנת 1985. לאחר מכן מסיבוב ההופעות של האלבום נולד הדאבל-אלבום "bring on the night", שכלל בתוכו גם שירים מוקדמים יותר. מתוכו אנחנו נשמע את I burn for you. שיר אהבה נפלא, שבמקור סטינג כתב אותו לפסקול של סרט, עוד בתקופת פוליס, אבל כאן המלבוש הג'אזי הקל מרענן אותו, ואפילו מעמיק אותו.

תעצמו עיניים ותקשיבו.




10 בדצמבר 2010

הוא חוזר

יעל לוי שרה את שירם של תרצה אתר ונפתלי אלטר, על הנשים המחכות.

מחכות שיבוא, עם ברכה ואושר, ושיהיה כמו הגשם.

ואם הגשם יבוא, אז גם הוא יבוא.


ואנחנו, שהגשם שלנו אחר לרדת, לבסוף הוא בא, נקווה שהוא בא כדי להישאר.

ונקווה שהוא יביא לנו ברכה ואושר.


תהנו,




8 בדצמבר 2010

אגרוף של רחמים

להרכב הזה קוראים fistful of mercy, ומשתתפים בו המוזיקאים הותיקים בן הארפר, ג'וזף ארתור ודאני האריסון (הבן של), שחברו יחד לפני זמן לא רב, ובתקופה קצרה הוציאו אלבום יפהפה, המאופיין בשילוב מעניין של קולות, מנגינות שקטות ועמוקות, וגיטרות. כיף להאזין להם.

ואתם לא שמעתם אותי אומר ביטלז, כי לא אמרתי.

תהנו,



7 בדצמבר 2010

whisper till I fall apart

שיר שתפס את אוזני במהלך שיטוט ביוטיוב. לזמר קוראים גרג לאסוול, ומאחוריו כבר כעשר שנות יצירה וכמה אלבומים. השיר הזה הוא מהאלבום השני שלו, שיר מלאנכולי, על מערכת יחסים שמתפרקת, בקול נעים, ועם מנגינה מעניינת, אני בעיקר אוהב את הבנייה האינסטרומנטלית לקראת הסוף. שווה להקשיב,

תהנו.



5 בדצמבר 2010

Manhã De Carnaval

השיר הזה נקרא "בבוקר הקרנבל" והוא משותף למוזיקאים לואיז בונפה ואנטוניו מריה שחיברו אותו לפס הקול של הסרט "אורפאו נגרו", שהוא עיבוד חופשי קצת לסיפורם של אורפיאוס ואאורדיקה מהמיתולוגיה היוונית, המתרחש בברזיל של שנות החמישים.

השיר יצא בשנת 1959 והוא הזכור ביותר מהסרט, אולי אפילו יותר מהסרט עצמו.

כאן שרה אותו הזמרת מאייסה. שאני לא כל כך יודע לספר עליה, פרט לכך שזה הביצוע הכי קרוב למקורי. משנת 1960.

תהנו,




יום ולילה

מדרדאוס שרים

my days are at night
and my nights is during the day

זה שיר אהבה בעצם, אבל הימים שמתערבבים בלילות, והלילות שהופכים ימים הזכירו לי את השיר הזה.



4 בדצמבר 2010

סלחו לי על שאני לא משמיע לכם שירים בימים מטורפים אלה

הכאב, הצער, הכעס, לא נותנים.

המכה אחרי מכה שאתה מקבל בראש, בהיגיון, באמונה, באופטימיות. לא נותנים.

מכת יום-כיפור. השאננות, שכרון הכח.
מכת מלחמת המפרץ הראשונה. המחדל, זריית החול בעיניים כשהריצו אותנו לקנות סלוטייפ ואקונומיקה.
מכת רצח רבין. חוסר הסובלנות, הלגיטימציה ללקיחת חיים.
מכת האש. חיי אדם הם חישוב של תוחלת סטטיסטית בחלוקת המשאבים של המדינה.

פשוט נורא.

הניסיון מראה שזעם בא וזעם עובר. פתרונות יש המון, ורעיונות טובים למכביר. אך היישום שלהם דל וזוחל, אם בכלל. הרוב הדומם ימשיך להיות דומם, וימשיך להיות רוב. ועד שלא ייפקחו עיני ההנהגה ויתחילו להיות כאן מעשים ולא מילים, לא נגיע רחוק, ורק ימשיכו נפילות.

מעשים שיפחיתו את הקיטוב
מעשים שיפחיתו את הפילוג
מעשים שיפחיתו את האיבה
מעשים שיקרבו את השלום

אמן.



2 בדצמבר 2010

אינסופי ספיציפי

וזאת מריסה מונטה, שעוזרת לי כאן לסגור לאט לאט את השבוע הברזילאי הזה.

הזמרת הזו, ילידת ברזיל, מפורסמת מאוד בארצה, ושרה בסגנונות רבים, כולל הסגנונות שדיברנו עליהם לאחרונה, הסמבה והבוסה נובה.

השיר הזה נקרא על שם אלבומה האחרון, והוא נעים לנפש, ויוצר אצלי תחושה של חופש, מרחבים, ומנוחה.

תהנו,



1 בדצמבר 2010

Voce e Eu

איך אפשר שלא לאזכר את תרזה סאליירו בהקשר של השירים האחרונים של מוזיקה בשפה הפורטוגזית? אז הנה היא, באלבום שהיא שרה בו עיבודים ג'אזיסטיים למוזיקה ברזילאית של סמבה ובוסה נובה ביחד עם המוזיקאי ג'ואאו קריסטל. זה השיר האחרון או הלפני אחרון בדיסק שנקרא Voce e Eu שיצא ב 2007, ואיתו היא אפילו הופיעה בארץ.

לשיר קוראים A banda, תהנו.