עוד נצח זמן

עובר עוד יום
עובר עוד דור
עובר עוד נצח

ואנחנו מביטים, לעתים מהרהרים, ולעתים מניחים לשקט שימלא אותנו.

השמים הבהירים והשקטים לא פעם מחזירים אותי לשיר היפה הזה של אברהם חלפי שהולחן בפשטות הנעימה המוכרת של יהודית רביץ.

יום אחרון של חג השנה. נפתח את החלון, נמצא את השמים השקטים, או את הצל של בן הערביים, ונהרהר.

תהנו,

the first of a million kisses

1988. אם קיץ 1967 היה הקיץ של האהבה בארצות הברית, 1988 היה הקיץ של האהבה שלי, עם פסקול נאיבי שהיה מורכב מהביטלז, הפינק-פלויד, סוזאן וגה, טורי אמוס, והשירים שהשמיעו ברדיו בשעות המוזרות, כמו התכנית המאוחרת של דובי לנץ.

שמעת על פיירגראונד אטרקשן? היא שאלה אותי.
אלה ששרים perfect, אמרתי.
בדיוק, היא אמרה. it's got to be perfect.

חייכתי וקניתי לה את הקסטה, אבל לעולם לא מסרתי לה אותה, שכן היא נתקעה על הווקמן שלי לזמן ארוך, שנמשך עוד הרבה אחרי שהיא הלכה.

פיירגראונד אטרקשן היתה להקה של אלבום אחד, אבל איזה אלבום. הסגנון הוא פולק-ג'אז-ניו אורלינס-מלודי, והשירים כולם על אהבה, שהיא לפעמים קרובה (a smile in a whisper), לפעמים בלתי מושגת (find my love), ולפעמים נכזבת (claire). אבל תמיד עוצמתית, תמיד רגשית, ותמיד כזו שצריך לקרוא את שמה בכל רחוב.

אז לחצו פליי, ועשו את הבוקר שלכם מהצלילים האקוסטיים היפים של המיתרים והתוף, ומקולה המרשים ורב הביטוי של אדי רידר (שעד היום ממשיכה בקריירת סולו מרשימה). יהיה לכם נעים.

תהנו.

right down the line

זה שיר מ 1978של ג'רי רפרטי. השיר הופיע באלבומו השני, ולמעשה הוא אחד משני השירים שלו שהצליחו יותר מהאחרים (השני הוא בייקר סטריט).

למרות שהשיר פופי וקליל, יש בו אוירה של נינוחות, עם מילות אהבה יפות וכנות, מנגינה וקולות נעימים, וגם זכרונות של ילדות.

כך או כך, לחצו פליי ועצמו עיניים. בתוך כל הבלאגן תמיד בסוף יהיה את השיר הזה.

תהנו,

my own good home

אלה הגריזלי בר, הרכב המשלב כלים חדישים וקלאסיים, קלידים וקולות (במיוחד קולות), בסגנון שמסתובב יפה מסביב לרוק ולפסיכדלי. מיוחד.

תשמעו אותם בשיר שנקרא ready, able. מתוך האלבום האחרון שלהם.

תהנו.

בכיס אויר

אפשר לשמוע את אלבום הבכורה של רוני אלטר בבאנדקמפ, שזו בהחלט סיבה טובה ללחוץ ולשמוע את השירים היפים שהיא מלקטת בקפידה רבה במשך תקופה ארוכה.

זה השיר הראשון שמתוך מילותיו גם נבחר שם האלבום. מילים עדינות של כאב.

under the tree of life

זה השיר הפותח את האלבום שיצא בימים אלה של בלונד רדהד, שאני מניח כי רובכם מכיר או שמע על, כי היא פועלת  מעל 15 שנים, ומחזיקה עדין בסגנון ייחודי שנע בין אלקטרוני לבין רך לבין רוק כשהקול המסתורי-מעניין של הזמרת מוסיף למוזיקה הזאת נופך מיוחד.

בקיצור שווה לשמוע. תהנו,

take it slow

פייסט (אני מקווה שככה אומרים, באנגלית זה Feist) היא זמרת יוצרת יצירתית ומוכשרת מאוד ממוצא קנדי, שרה לבד, וגם כחלק מהרכב אינדי, כבר עשר שנים. קול רך ומלודי, וגם מוזיקה טובה ואישית.

השיר הזה נקרא my moon my man ואני אוהב אותו מאוד. אני בטוח שגם אתם תהנו.

תהנו,

עד הסוף

זאת גל דה פז. זמרת וכותבת ישראלית. שהשירים שלה הולכים לכיוון הבלוז הרוק והאמריקאי, ועם קול עמוק ונוכח עושה עבודה נפלאה.

ביוני השנה היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה, שהוא מלא מלא אנרגיה ומוזיקה טובה.

זה שיר מתוכו, שנקרא ניקול מתפוררת.

תהנו.

לונדון

החשמליות היתה להקה שהביאה יחד לתקופה קצרה חלק מאנשי פונץ' עם חלק מאנשי פוליאנה פרנק, שחברו יחדיו, ניגנו, והוציאו בשנת 2000 אלבום קסום, שאני מניח שכבר לא ניתן למצוא אותו בחנויות, אבל מעניין יהיה לחפש. אפשר פה ושם למצוא את המוזיקה שלהם ברשת.

שירים שבכולם אפשר לשמוע את האהבה למוזיקה, לונדון הוא השיר הפותח את האלבום.

תהנו,

dear mr president

זאת פינק. זמרת יוצרת אמריקאית שאני מניח שרובכם מכירים. הסגנון שלה נע בין פופ לרוק, מוזיקה קליטה ודומיננטית, עם קול טוב שעובד.

אבל השיר הבא פחות מאפיין אותה, היא כתבה אותו כשיר מחאה נגד מדיניות ג'ורג' בוש (הבן) אבל האמת שהוא מתאים לכל מנהיגות בעולם, שלא פותחת את עיניה באמת. לשיר הזה גם חברו האינדיגו גירלז, אני מניח שזה היה בגלל שהן מבינות דבר או שנים במחאה ובפולק, וביחד יש כאן ביצוע יפה ומעניין.

תקשיבו,

oh yeh-eh

מתוך כל המוזיקה שאני שומע, תפסה את האוזן שלי להקת הבנות הזו, שעושה אינדי-פופ שהוא בעיניי מרתק. בעיקר בזכות הרמוניית הקולות והלחנים המעניינים, המקפצים מסגנון לסגנון. מוזיקה שנשמעת בהתחלה לא מחייבת ואולי קצת בוסרית גורמת לך לתופף על השולחן, או על ההגה, ולהקשיב. יש כאן משהו.

השיר שאני רוצה להשמיע לכם נקרא 'keep on runnin והוא בדיוק עושה את כל מה שסיפרתי לכם. כדאי.

תהנו,

אני לא מגלה

שיר נפלא של עינב ג'קסון כהן. יש בהחלט מצב שזה השיר שלה שאני הכי אוהב.

הסינרגיזם של הקול עם הפסנתר. והמילים הנוקבות, המדוייקות. הגדרה ליחסים.

תהנו,

nothing simple

שיר חמוד של הקראנבריז. בסגנון הסלואו, אבל הסלואו המתחכם.

המילים פשוטות, מילות אהבה, קירבה, חום, געגוע, אבל הקול המיוחד של דולורס או'ריורדן (הצלחתי לכתוב את זה בעברית), לא מניח לך, הוא גורם להתאהב, להתרגש, ולרצות לשמוע.

תהנו.

fire

שיר מעניין של REM שנראה לי מתאים למוצאי החג. ואני שמח שהגירסה האקוסטית שלו מסתובבת ברשת, כי אותה אני יותר אוהב. בגלל עירומה, נקיונה, חדות הזעקה שבה.

שיר שבמעט מילים מנסה לעסוק במהות האהבה, ובמחזוריות המעניינת שלה, מה קורה בה, ומתי לא קורה. אבל (וכאן יש אבל) דבר אחד בטוח יש כאן.

אש.

המילים הנכונות

היום יום כיפור, והשיר של טרייסי צ'פמן הוא שיר נפלא ליום הזה.

שנים עוברות, ועדין
אתה לא יכול לומר - סליחה
אתה לא יכול לומר - סלחי לי
אבל אתה יכול לומר - יקירה, את יכולה לחבק אותי הלילה?


קשה לומר סליחה, אבל, למרות זאת, צריך שיהיה קל לסלוח.
צריך שיהיה לנו קשב למילים הנכונות.


היום יום כיפור. יש הנוהגים היום להסתכל בפנים, להסתכל סביב, ולהרהר במעשים. ועם חלק מהמעשים והאנשים לנסות להתפייס, או לסלוח. ולפעמים גם לשנות בעצמנו, ובתוך עצמנו.


אז תקשיבו, והלואי שיהיה בלבכם להתפייס, לסלוח, ולשנות, ושתדעו למצוא את המילים הנכונות, שלכם, ושל אחרים.

תהנו.

i'm special

אין לי הרבה. אבל,

אני מיוחדת. ואתה תשים לב.

איך?

אל תדאג..

השיר היה השיר הראשון שפרסם את הפריטנדרז בתחילת שנות השמונים. הסיפור המפורסם הוא שכריסי היינד שנאה את השיר, וזה מאוד הפתיע אותה שהוא הצליח. אני מניח שעם הזמן היא למדה להנות ממנו, כי זה שיר נורא כיפי, עם הקצב הזה, אחד-שתים-שלוש-ארבע של גיטרות, מיוחד, שמאוד מתאים לקול המעניין-מסתורי של היינד, תקשיבו איך היא משתמשת בו.

מה נשאר להגיד - תהנו,

to love or to hate

שיר מופלא מסוף שנות השמונים של פיטר מרפי.

הקול המיוחד שלו, העמוק, הדומיננטי, האמין. נקי, מלווה רק בגיטרה. מספר לנו על רגשות בוערים, על אהבה מוזרה,
כי היא לא לבד שם, אלא היא חלק מחוויה שיש בה המון. גילוי, התפכחות, זעם, וכן, שנאה.

אפשר לבחור בנתיב, ואפשר שלא.

והמנגינה הזאת, בסוף השיר, המגיעה מרחוק, כמו אופק. אולי מנסה לפתור.

תהנו,

כל העיר מדברת עלי

אלה אונילי (במקרה עכשיו ראיתי ראיון איתה ביוטיוב) ויעל דקלבאום בקטע שאני מאוד אוהב כי כיף לשמוע אותו. 

אתם בטח מכירים אותו גם, אם כן ואם לא, תהנו.

in the sweetest bud

שיר נפלא של סטינג מאלבום הסולו הראשון שלו dream of the blue turtles.

הסוף של להקת פוליס קרה שלחברים קצת נמאס מהמוזיקה שהיא עושה, אבל לסטינג היה חשוב בעיקר לפתח את הצד הג'אזי שבו. כבר קודם לכן הוא חבר להרכבים שונים, וגם את האלבום הזה הוא בנה כאלבום של הרכב ג'אז. כדאי לחשוב ג'אז כשמאזינים לאלבום הזה.

השיר הוא שיר פרידה מאהבה מעיקה, כמעט המשך של if you love somebody set them free, וגם יש כאן איזכור של פואמה של שייקספיר. אז הקשיבו למנגינה (ג'אז), תקשיבו למילים (פרידה), והשוו לציטוט הבא של שייקספיר. מחר בוחן פתע.

Roses have thorns, and silver fountains mud;
Clouds and eclipses stain both moon and sun,
And loathsome canker lives in sweetest bud.

תהנו,

learn and live

זאת הת'ר לי, זמרת אמריקאית, שמגיל צעיר שרה וכותבת, ולפני שנה הוציאה את אלבום הבכורה שלה.

השיר נקרא learn & live כשם האלבום. שיר נעים לשמיעה הלוכד את האוזן, ומסקרן לשמוע עוד ממנה.

תהנו,

that long whistle whine

שיר עצוב של ברוס ספרינגסטין מהאלבום born in the usa. אני חושב שמכל השירים באלבום הוא זה המושמע הכי מעט. ושלא בצדק כי, כמו השירים העצובים האחרים של ספרינגסטין, המלודיה בו היא יפה, והמילים מספרים את הסיפור בחכמה.

על אהבה שנסתלקה, נעלמה כרכבת, ועל הכמיהה אליה, מהטירוף, עד להשלמה הנוראית.

תהנו,

כוחות

עינב ג'קסון כהן היא זמרת ופסנתרנית מדהימה. המוזיקה שלה אישית מאוד, נוגעת מאוד. הפסנתר והשירה שלה נובעים מאותו מקור פנימי, קורים יחד, זועקים יחד, מנגנים יחד, לוחשים יחד.

היא שרה כבר כמה שנים, אפשר ורצוי למצוא את קטעי ההופעה שלה ביוטיוב, או במייספייס שלה, ובקרוב היא מוציאה דיסק בכורה.

סינגל נפלא שיצא לאחרונה מתוכו הוא 'לא כוחות'. רק להקשיב.

תהנו,

אליס

הימים ימי חג, ומתרוצצים בין ארוחה אצל א', ביקור אצל ב', והרבה משפחה. אז אשמיע לכם שיר נעים ששרה אותו יעל דקלבאום, המוכרת יותר מהבנות נחמה, אבל היא בעיקר זמרת ויוצרת בזכות עצמה, עם קול נעים וסגנון ג'וני מיטשל שכזה.

השיר הוא חלק מפרוייקט שלה שנקרא ground zero.

תהנו.

על הדרך עץ עומד

השיר שרציתי להשמיע לכם לראש השנה היה השיר שהשמעתי אתמול, אבל אי אפשר לקפח את היום ללא שיר.

חגים מחזירים אותי אחורה. לילדות. לבית של סבא וסבתא, שהלכו לעולמם. לסבתא ששרה לי את השיר הזה ביידיש.לחיוך שלה, לעיניים. 

געגועים.

את השיר כתב איציק מאנגר בהשראת שיר אידי ישן יותר מסוף המאה ה-19. מאוחר יותר נעמי שמר תרגמה את השיר, והראשונה ששרה אותו היתה חוה אלברשטיין. לא מצאתי את הביצוע של אלברשטיין, אז אני מביא לכם את הביצוע של צילה דגן.

תקשיבו, אחר כך, אם תרצו יש לכם גם את השיר ביידיש.

איזה יופי.

שני הביצועים הבאים יהיו באידיש, אבל לא מדובר בשגרתיים. הראשון יהיה איציק מאנגר מקריא את שירו באידיש, והשני איתי טיראן שר את השיר במסגרת הסרט, שאני לצערי לא יודע לספר עליו דבר, "בית אבי".

ובסוף גם יהיה את השיר באידיש, בצורה הקלאסית, עם תרגום עברי.

שנה טובה לכולם.







אני מקשיב לשיר ויש לי דמעות בעיניים

הרוח נושבת בחריגים

שיר נפלא שהבאתי לכם לראש השנה. כל כך הרבה זיכרונות, רגשות, וחוויות קשורים בשיר הזה.

השיר נכתב ב 1978 על ידי דליה רביקוביץ, כנראה לכבוד אירוע מסויים, הולחן על ידי יאיר רוזנבלום והושר על ידי חוה אלברשטיין.

השיר מתאר את תקופות השנה. מסתיו ועד סתיו. דרך האור, הטבע, והנופים, ודרך האדם.

הרוח נושבת בחריגים
רוחות בשמים נפוגים
וחולפים מועדים וחגים.

"הרוח נושבת בחריגים" - אתם יודעים שדליה רביקוביץ כתבה 'בחרכים', אבל בגלל טעות דפוס חוה אלברשטיין שרה "בחריגים". ככה שיר לובש חיים.

בדיעבד רביקוביץ היתה מרוצה מזה, כי זה גילה לה שהרוח נושבת באנשים חריגים.

חריג זה גם גרגר אבק, וגם ענף, אני חושב.



וזה נפלא, כי זה חוזר כל הזמן, החריגים, כפזמון.

והלחן הבוער וקל, במחזוריות העונות.

וימי שישי בבית ההורים. נרות. הרדיו מנגן את השיר המעניין הזה .



ועוד שימו לב לבית הראשון, שבו חולפים המועדים והחגים. מאוזכרים, אך חולפים,

כתקופות השנה.

שנה טובה.



שנה טובה לכולכם.

גוד אנד מאן

הימים האחרונים נורא עמוסים, אז כמובן אשמיע לכם את הקאבר היפה של גבע אלון למודרן לאב של דייויד בואי.

ואם תלחצו על הקישור אתם תגיעו לאלבום של גבע אלון בבאנדקאמפ

תהנו.

Saudade Da Bahia

גם על תרזה סאליירו סיפרתי לכם, יוצאת להקת מדרדאוס בעלת הקול המדהים.

אז השיר הבא הוא מתוך פרוייקט משנת 2007 שבו היא חברה למוזיקאי ג'ואו קריסטל, וביחד מבצעים עיבודים ג'אזיסטיים לשירים ברזילאיים. מעניין? נכון, וגם נורא יפה.

תהנו.

sistersong

על רייצ'ל סייג' סיפרתי לכם פעם אחת. אז אוסיף לכם עוד שתי עובדות נחמדות: האחת שהיא למעשה יהודיה כשרה שגדלה במשפחה אשכנזית מסורתית, בברוקלין, אם אני זוכר נכון (באתר שלה יש מונחון יידיש קצר), והעובדה השניה היא שבימים אלה היא משיקה דיסק חדש.

אבל השיר שאני רוצה להשמיע לכם הוא דווקא השיר שפתח את האלבום השני שלה, הוא נקרא sistersong, והוא מספר על אחות, אך באותה מידה גם יכול לעסוק באחים, או חברים.

תהנו (תתעלמו ממה שכתוב בכפתור של הגרובשארק, קצת התבלבלו שם),

כמו בערב שרב אנחנו ירח

את הסיפור כולם מכירים. המשוררת הנפלאה תרצה אתר שמה קץ לחייה. אביה, נתן אלתרמן חש במתרחש בנפשה הרבה קודם לכן, וכתב לה את שיר משמר.


אתר, בתשובה, כתבה את שיר הנשמרת.


ב1999, הפיקו בגלי צהל את המופע "כמו ציפור בחדר", לזכרה. שיר הנשמרת הולחן על ידי נפתלי אלטר, ושרה אותו נורית גלרון.

אתמול היה יום ראשון היום שני

פרוייקט משנת 1988 של שירי אברהם חלפי שהלחין יוני רכטר ושר אריק אינשטיין. מתוכו אני מביא לכם את השיר המרשים הזה.

היונה הצחורה, זו מ"הקלו המים", מול היומיום הנורא.

הרש, הילדים ברחוב, העולם הנוהג.

השיר מכריח אותך לעצור. לחשוב.

הנה הם באים. הנה.

וינטג' פופ

זאת מייגן סמית' מקנדה, זמרת מגיל צעיר, שהוציאה את הדיסק הראשון שלה מוקדם יותר השנה.

הסגנון שלה מושפ משנות העשרים-שלושים-ארבעים-חמישים, והיא גם קוראת למוזיקה שלה וינטג' פופ, או משהו כזה.

הקול שלה נעים, והסגנון ייחודי. אז תהנו,

עד עולם

בשנת 1976 עלה המופע שיחות סלון של יהונתן גפן. המופע כלל יצירות מדוקלמות של גפן, יחד עם שירים מולחנים, רובם על ידי יצחק קלפטר, שאותם שרה 'להקה טובה'.

'להקה טובה' שהורכבה במיוחד למופע, כללה בין השאר גם את יעל לוי ואת יצחק קלפטר, אבל קלפטר פרש אחרי שנה והחליף אותו דייויד ברוזה.

בתקליט שיצא בעקבות המופע שרים ברוזה ולוי את שיר אהבה בדואי, לוי שרה את אי ירוק בים, אבל מה שאני רוצה להשמיע לכם הוא את הדואט הנצחי 'עד עולם אחכה'.

מה יכול להיות יותר מרגש ונוגע מהלחן המעניין הזה, הפשוט כמו מים, והמילים הישירות:

אני רוצה אותך, 
אתה יקר לי, 
עד עולם אחכה.

תהנו,





ומי שמכיר את הגירסה שבה קלפטר שר עם לוי את השיר, זו הראשונית יותר.